​כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים יָפִים יֵשׁ בָּעוֹלָם הָרִים הַמַּתְרִיסִים אֶל רוּם שָׂמִים, וּנְהָרוֹת נוֹשְׂאִים הֶמְיַת נִבְכֵּי הַמַּעְיָן, וּפֶרַח מִתְפַּנֵּק אֶל אִמָּא-שַׁמָּשׁ וִיצוּרִים נוֹשְׂאִים פִּתָּם אֶל בְּנֵי- בֵּיתָם. ​ כָּל כָּךְ מוּעָט הַזְּמַן שֶׁיֵּשׁ לִי בָּעוֹלָם. הַאִם אַסְפִּיק לִטְעֹם וְלוּ כַּזַּיִת מִן הַשֶּׁפַע הַמֻּצָּע? הֵן אֲנָכִי בְּתוֹךְ הַיְּקוּם כְּמִין נִצְנוּץ קָטָן מֵאִיר לְהֶרֶף-עֵין וְכִבָּה, מַשְׁאִיר מֵאֲחוֹרָיו זִיקִים קְטַנִּים שֶׁל אוֹר אֲשֶׁר יְכַבּוּ כְּשֶׁיֵּעָלֵם הַדּוֹר הַזֶּה. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַזָּל שֶׁהִתְגַּלְגַּלְתִּי הִנֵּה לִצְפּוֹת בְּנַפְתּוּלֵי אָדָם עַל פְּנֵי תֵּבֵל, לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ שֶׁל הַיְּקוּם לִלְמֹד וּלְהָבִין, לָדַעַת שֶׁלְּבַסּוֹף יִשָּׁאֲרוּ עוֹד, מִן הַסְּתָם, עוֹד כַּמָּה סִימָנֵי קְרִיאָה וְגַם טְבִיעָה קְטַנָּה, קְטַנְטֹנֶת שֶׁל מַעֲשַׂי וְשֶׁל חַיֵּי כָּאן בָּעוֹלָם.